<h1>מעשה רוקח סימן צ"ג</h1>
<h2>דף כט:</h2>
הולך אדם אצל טבח אצל נחתום אצל חנוני ליקח מה שצריך לי"ט ובלבד שלא יאמר שום סכום מקח או שום מנין או שום מדה ואם אינו מאמינו מניח משכון עד לאחר יו"ט לעשות עמו חשבון ומה שאנו אומרים הולך אדם אצל טבח וכו' דווקא אצל ישראל אבל חנוני גוי אסור וכן הורו כל רבני שפירא ואבא מארי הריב"ק לאיסור אבל רבותינו שבצרפת מתירין ואנו מחמירין כהוראות רבותינו ואע"פ שנראה להתיר כדמשמע בעירובין ד' מ' האי ליפתא דאתי למחוזא חזיא רבא דחמיש לה אמר האי וודאי מאתמול עקרו לה כלומר קודם יו"ט מאי אמרת מחוץ לתחום אתא הבא בשביל ישראל זה מורת לישראל אחר וכו'. הא דאדעתי' דגוי אתו שרי רבא למזבן מיניהו והני דיכרי דשרי רבא וכי מעיינת התם משמע שגויים הביאום אנן עבדינן לחומרא כדאמרינן בירושלמי פ' בכל מערבין דשלח ר"י אע"פ שכתבנו לכם סדרי מועדת אל תשנו מנהג אבותיכם נוחי נפש. (כלשון זה איתא ברוקח רצ"ח ע"ש)
